אריון והדולפין

לפני זמן רב, ביוון העתיקה, חי משורר ומוזיקאי נודע בשם אריון, שהתפרסם בכל הארץ בכישרונו יוצא הדופן בנגינה בקיתארה, כלי מיתר הדומה לנבל. הוא נדד מעיר לעיר, התחרה בתחרויות מוזיקה, וזכה בפרסום, בהערכה, ובהון לא מבוטל של פרסים לאורך הדרך.

לאחר מסע מוצלח במיוחד, שכר אריון ספינה שתשיבו הביתה מעבר לים, זכיותיו נשמרות בבטחה על הסיפון. אך באמצע המסע, כמה מלחים החלו להביט בקנאה בכספי הפרסים שלו, וזממו בחשאי להשליך אותו מעבר לסיפון ברגע שיהיו רחוקים מהיבשה, בתכנון לטעון לאחר מכן שפשוט אבד בים.

שיר אחרון

כאשר הבין אריון את כוונת המלחים, הוא הבין שאין מנוס מהספינה באמצע הים הפתוח. בשלווה, ביקש בקשה אחרונה אחת בלבד: שיתירו לו ללבוש את בגדיו המפוארים ביותר ולשיר שיר אחרון, עומד על חרטום הספינה, לפני שיבצעו את תוכניתם. המלחים, סקרנים אך אדישים, לא ראו בכך שום רע, והסכימו.

שיר שהקסים את הים

אריון שר את השיר היפה ביותר בחייו, קולו התרומם צלול וחזק מעל הגלים. מה שהמלחים לא ידעו הוא שלהקת דולפינים התאספה ליד הספינה, נמשכת אל המוזיקה שהדהדה מעל המים. ברגע שהשיר הסתיים, אריון קפץ בעצמו מהחרטום אל הים, במקום לחכות שישליכו אותו, וממש כשנגע במים, דולפין שחה מתחתיו והרים אותו בעדינות על גבו.

הובל בבטחה אל החוף

הדולפין שחה הלאה והלאה, נשא את אריון על פני קילומטרים רבים, עד החוף ליד כף טיינרון, שם דרך לבסוף על אדמה יבשה, שלם ובלתי נפגע לחלוטין. משם, המשיך אל חצרו של המלך שפעם קיבל אותו כאורח. זמן מה לאחר מכן, הגיעה אותה ספינה עצמה אל הנמל, ומלחיה סיפרו לכל מי שהיה מוכן להקשיב שאריון פשוט בחר להישאר בעיר שממנה יצאו. המלך, שידע כבר את האמת, חשף שאריון עומד חי לפניהם, ולמלחים, שנתפסו בשקרם שלהם, לא נותרה ברירה אלא להתוודות על הכול.

כדי לכבד את הצלתו, הציב אריון מאוחר יותר פסל ברונזה של נער רוכב על דולפין בכף טיינרון, במקום שבו הדולפין נשא אותו לראשונה אל מקום מבטחים. ועד עצם היום הזה, סיפורו עדיין מסופר ומסופר שוב, תזכורת לכך שמוזיקה ויופי יכולים לרגש אפילו את הלבבות הפראיים ביותר של הים, ושחסד אמיתי מגיע לפעמים מהידידים הבלתי צפויים ביותר.

🎧 Tonight’s bedtime soundtrack

▶ צפו בערוץ היוטיוב שלנו

Nani Nani

נגנו אותו בשקט בזמן הקריאה: שיר ערש יווני מסורתי, מאותה אדמה שבה נולדה האגדה הזו.

צפו במילים ובמשמעות →