קראו את האגדה שLu אוהב
שלושת החזירונים
שלושה אחים, שלושה בתים, וזאב שיכול היה למוטט שניים מהם בנשיפה אחת: אחת האגדות האהובות ביותר בשפה האנגלית, ועתיקה כל כך שאיש אינו יודע לומר מניין באה.
שלושת החזירונים גדלו ויצאו אל העולם, כל אחד לבנות לעצמו בית. עצתה האחרונה של אמם הייתה לבנות היטב, ולא למהר יותר מדי, אבל שניים מן השלושה כבר היו באמצע הדרך והקשיבו רק בחצי אוזן.
החזירון הראשון פגש אדם שנשא אלומת קש, וביקש ממנו די והותר לבנות בית. עד ארוחת הצהריים הבית היה מוכן, זהוב ורך, והחזירון הראשון נשכב בשמש מרוצה מאוד מעצמו. החזירון השני החליף בוקר של עבודה בעומס של ענפים, העמיד את ביתו עד אחר הצהריים, וחשב שאחיו נהג בטיפשות שבזבז כל כך הרבה זמן.
הזאב מגיע
באותו ערב ירד זאב במשעול, עצר ליד בית הקש ואמר: חזירון, חזירון, תן לי להיכנס. החזירון הראשון אמר לא. אז שאף הזאב אוויר, ונשף ונשף והפיל את בית הקש, והחזירון הראשון רץ מהר ככל שרגליו נשאו אותו אל בית הענפים של אחיו.
הזאב עקב אחריו, עמד מחוץ לבית הענפים, אמר את אותו הדבר וקיבל את אותה התשובה. הוא נשף ונשף, והפעם זה ארך לו קצת יותר, אבל גם בית הענפים נפל, ושני החזירונים רצו יחד במעלה הגבעה אל הבית שבנה אחיהם הצעיר.
בית הלבנים
החזירון השלישי בילה שבוע שלם בבנייתו של ביתו, מניח לבנה על לבנה בזמן שאחיו צחקו וקראו לו איטי. עכשיו השניים היו בפנים, מתנשפים, והזאב היה ליד הדלת. הוא אמר: חזירון, חזירון, תן לי להיכנס, וכשהתשובה הייתה לא, הוא נשף ונשף עד שלא נשאר בו אוויר, ולא לבנה אחת זזה.
הזאב לא היה רגיל להפסיד, אז ניסה דרכים אחרות. הוא סיפר לחזירון השלישי על שדה של לפת משובחת והציע להיפגש שם למחרת בשש בבוקר. החזירון הלך בחמש, מילא סל, והיה בבית עם דלת סגורה עוד לפני שהזאב בכלל יצא. הזאב ניסה שוב עם עץ תפוח, אבל החזירון זרק תפוח כה רחוק על הדרך שעד שהזאב רץ אחריו, החזירון כבר היה שוב בטוח בתוך הבית.
דרך הארובה
לבסוף טיפס הזאב אל הגג, בכוונה לרדת דרך הארובה. אבל החזירון השלישי שמע את רגליו על הרעפים, ובשקט ליבה את האש, ותלה מעליה סיר גדול של מים כדי שירתחו. כשהזאב חש את החום עולה בארובה לעברו, החליט שהוא בכל זאת אינו רוצה להיכנס. הוא ירד בקושי, ברח אל היער, ולא התקרב לבית הזה שוב לעולם.
שלושת החזירונים המשיכו לחיות יחד בבית הלבנים, והיה מקום די והותר לכולם. השניים שצחקו על אחיהם על שבנה כה לאט לא צחקו על זה עוד. בית שלוקח שבוע לבנות אותו, הם למדו, הוא זה שעדיין עומד כשהרוח עוברת.
שיר הערש מיורקשייר
הפעילו את המנגינה הזו בעדינות בזמן שאתם קוראים את שלושת החזירונים בקול: שיר ערש מסורתי המנוגן בנגינה חיה מיורקשייר, מחוז של עמקים ירוקים וחוות אבן בצפון אנגליה.
עוד אגדות, עוד שירי ערש
זו אגדה מתוך אוסף הולך וגדל של סיפורים מסורתיים מכל רחבי העולם, שכל אחד מהם מלווה, במידת האפשר, בשיר ערש אמיתי מאותה תרבות.
