הדרקון של גבעת ואוול

לפני זמן רב, מתחת לגבעת האבן הגירית שעליה עומד היום טירת קרקוב, חי דרקון במערה עמוקה וחשוכה. עשן התאבך מנחיריו, קשקשיו צלצלו כמטבעות בכל תנועה, ומדי פעם הוא יצא כבד תנועה כדי לחטוף כבשה, או שתיים, או שלוש, מהשדות שלמטה.

בני העיר ניסו הכול. אבירים יצאו עם חרבות ורמחים, אך קשקשי הדרקון הסיטו כל להב, ואחד אחד חזרו האבירים הביתה בלי שריטה אחת על החיה. המלך הציע את ידה של בתו שלו לנישואין למי שיצליח סוף סוף להיפטר מהדרקון, אך גם ההבטחה הגדולה הזו לא עזרה הרבה, כי איש לא הצליח להתקרב מספיק כדי אפילו לנסות.

הרעיון של סנדלר

לבסוף, שוליית סנדלר צעיר בשם סקובה, שראה אביר אחר אביר נכשל, חשב על תוכנית שונה לגמרי. במקום חרב, לקח עור כבש, ובמקום למלא אותו בצמר, מילא אותו בקורט גופרית מכבשן הנפח, תפר אותו בקפידה, והשאיר אותו בשדה שבו אהב הדרקון לצוד.

הדרקון הצמא ביותר בפולין

הדרקון, שהריח משהו שנראה כארוחה קלה, בלע את עור הכבש בביס אחד. כמעט מיד, תחושת שריפה נוראה התפשטה בבטנו, והדרקון מיהר לנהר לשתות. הוא שתה, ושתה, והמשיך לשתות, לוגם את המים הקרירים של הוויסלה לוגמה אחר לוגמה, מנסה לכבות את האש שבתוכו.

הדרקון שתה כל כך הרבה מי נהר עד שבטנו נעשתה עגולה וכבדה כמו גבעה, ועיניו נעשו כבדות עוד יותר, עד שלבסוף לא יכול היה לצעוד צעד נוסף. בפיהוק ענק ומנומנם, הוא התכרבל על גדת הנהר ושקע בשינה העמוקה ביותר בחייו. כשלבסוף התעורר, ימים אחר כך, הוא הרגיש כה טיפש, וכה שבע, עד שהחליק בשקט אל המים ושחה במורד הנהר, ולא הטריד את העיר שוב לעולם.

עיר על שם גיבורה

בני העיר האסירי תודה בנו את עירם ממש שם, על מדרון הגבעה מעל מערתו הישנה של הדרקון, וקראו לה קרקוב, על שם הצעיר הפיקח שיש האומרים שהיה השליט הראשון שלה. עד היום, אם תבקרו בגבעה, תוכלו למצוא פסל של הדרקון בפתח המערה, והוא עדיין, מדי פעם, נושף ענן עשן חם, רק כדי להזכיר לכולם שהוא היה שם פעם.

אף חרב לא נגעה מעולם בדרקון, מזכיר לנו הסיפור. רעיון אחד חכם וסבלני הוא זה ששלח אותו לדרכו בסוף.

🎧 Tonight’s bedtime soundtrack

▶ צפו בערוץ היוטיוב שלנו

A, A, A, Kotki Dwa

הפעילו אותו בעדינות בזמן הקריאה: שיר ערש פולני מסורתי, מנוגן ביד, אותה תרבות שממנה מגיעה האגדה הזו.

צפו במילים ובמשמעות →