Nelly קראו את האגדה שנלי כל כך אוהבת

אגדה מפרו

מנקו קאפאק והמטה הזהוב

אח ואחות עולים ממימי אגם טיטיקקה כשהם נושאים מטה זהב יחיד, נשלחו למצוא את המקום היחיד עלי אדמות שבו הוא ישקע לגמרי באדמה.

A parent and child reading together
הערה על הסיפור הזה. עיבוד זה עוקב אחר אגדת ייסוד קוסקו ואימפריית האינקה, אחת האגדות היקרות ביותר באנדים, המסופרת עד היום בכל רחבי פרו.

לפני זמן רב, גבוה בהרי האנדים, הביט אל הארץ, וראה את עמיה המפוזרים והמתקשים, והחליט שהם זקוקים להדרכה. הוא קרא לילדיו שלו, מנקו קאפאק ואחותו מאמה אוקיו, והעלה אותם ממימיו הכחולים העמוקים של אגם טיטיקקה, האגם הגבוה בעולם, והניח בידיו של מנקו קאפאק מטה יחיד מזהב טהור.

“לכו בארץ הזאת,” אמר להם אל השמש, “ובכל מקום שתעצרו בו לנוח, נעצו את המטה הזה באדמה. המקום שבו ישקע לגמרי, עד לקצהו ממש, ייעלם כליל באדמה, שם עליכם לבנות את עירכם, ושם תלמדו את העם לחיות חיים טובים.”

מסע ארוך צפונה

מנקו קאפאק ומאמה אוקיו יצאו לדרך יחד, צעדו ימים רבים דרך עמקים ומעברי הרים, ועצרו בכל מקום שנראה מבטיח. בכל פעם, נעץ מנקו קאפאק את המטה הזהוב באדמה, ובכל פעם הוא שקע רק חלקית לפני שנתקל בסלע קשה או בחימר עקשן מתחת.

העמק שבו נעלם המטה

לבסוף, בעמק ירוק המוקף הרים, עצרו האח והאחות שוב לנוח. מנקו קאפאק דחף את המטה אל האדמה הרכה והכהה, ובפעם הזאת הוא החליק מטה, מטה, מטה, נעלם לגמרי מן העין ללא כל התנגדות. האח והאחות הביטו זה בזה, וידעו, בלי צורך במילה אחת, שסוף סוף מצאו את המקום.

ללמד את העם

הם קראו לעמק קוסקו, והתיישבו שם בין האנשים שכבר גרו בסביבה, שהתאספו בסקרנות לראות את המטה הזהוב ואת שני הזרים שהגיעו מן האגם הגדול. מנקו קאפאק לימד את הגברים לעבד את מדרונות ההר בטרסות מטופחות ולבנות באבן, בעוד מאמה אוקיו לימדה את הנשים לטוות ולארוג את הצמר הרך ביותר לבדים חמים וצבעוניים.

עם הזמן, הפכה קוסקו ללב של אימפריה עצומה ומופלאה, ועד היום, מסופר סיפורם של האח והאחות שהלכו בעקבות מטה זהוב אל תוך האדמה, כראשיתו האמיתית של הכל.

🎧 Tonight’s bedtime soundtrack

▶ צפו בערוץ היוטיוב שלנו

Andean Lullaby

הפעילו אותו בשקט בזמן הקריאה: שיר ערש אנדי מסורתי המנוגן ביד, מאותה תרבות שממנה מגיעה האגדה הזאת.

עוד אגדות, עוד שירי ערש

זו אגדה מתוך אוסף הולך וגדל של סיפורים מסורתיים מכל רחבי העולם, שכל אחד מהם מלווה, במידת האפשר, בשיר ערש אמיתי מאותה תרבות.